העולם הוא שטוח 

העולם הוא שטוח הוא ספרו של העיתונאי והפובליציסט האמריקני תומאס פרידמן, המתאר את הגורמים המשטחים את העולם כלומר הגורמים לעולמנו להראות קטן ללא העקמומיות הניראית של העולם העגול - מושג המפתח לכך הוא הגלובליזציה   .

כאשר קולומבוס שט באוקיינוס, הוא הבין לדעת פרידמן והוכיח שהעולם עגול והוא בעל עקמומיות נראית לעיין. פרידמן מתאר את האירועים והתהליכים הגלובליים שעיצבו את עולמנו. הוא כותב על התמורות הכלכליות, הפוליטיות, החברתיות והטכנולוגיות שהובילו את העולם לפתיחת השווקים ההודים בעלי האוכלוסייה הגדולה והזולה אך המיומנת המצליחה להשתלב מרחוק בעבודות רבות בארצות הברית בעיקר באמצעות התקשורת, האינטרנט ותוכנות מיוחדות. גם הסינים מצטרפים לשוק הגלובאלי הזה.

השימוש שעשה תומאס פרידמן בעובדת היות העולם עגול או שטוח ובאמונה של קולומבוס כאילו העולם הוא אכן עגול, זכו לביקורת. אנשים מעטים האמינו בשנת  1942 , שנת מסעו של קולומבוס מערבה, שהעולם הוא שטוח. תומאס פרידמן עושה שימוש מטאפורי בעובדת היות העולם עגול ולסיפור של קולומבוס אין שום חלק ממשי בטענות ובתאוריה שהוא מעלה בנושא הגלובליזציה וההתקרבות של האוכלוסייה הגדולה של הודו ושל סין למרכזים העיסקיים של העולם בזכות הטכנולוגיה, החדשנות, היצירתיות, הלהט והרצון.

פרידמן מחלק את הזמן המודרני לשלוש קבוצות זמן כפי שהן מתייחסות לנושא הגלובליזציה. כל פרק זמן כזה מכונה עידן הגלובליזציה 1.0, 2.0, 3.0, כפי שממספרים מהדורות של תוכנות מחשב:

• עידן הגלובליזציה 1.0 היה התקופה של המעצמות הקולוניאליות. בגלובליזציה 1.0 מילת המפתח הייתה "עוצמה". העידן הזה חל מתקופת קולומבוס בסביבת שנת  1500 עד בערך שנת 1800 . בתחרות ובשיתוף נטלו חלק מדינות. השאלות המרכזיות היו כיצד משתלבת המדינה בתחרות העולמית ובשפע ההזדמנויות שנוצרו. שיתוף פעולה וניצול הזדמנויות באמצעות המדינה.
• עידן הגלובליזציה 2.0, היה התקופה של החברות הבינלאומיות. העידן נמשך משנת 1800  עד שנת 2000 בערך. מילת המפתח הייתה "רב-לאומיות". חברות בינלאומיות חיפשו שווקים רב-לאומיים. המהפכה התעשייתית הביאה צמצום עלות היצור ועלות התחבורה הודות למנוע הקיטור ולמסילות הברזל והייתה הגורם העיקרי לתהליך האינטגרציה הגלובלית. במחצית השנייה של התקופה, הגורמים המניעים היו צמצום עלות התקשורת בזכות הפצת טכנולוגיות הטלגרף, הטלפון, המחשב הביתי, לוויינים, הסיבים האופטיים והגרסה המוקדמת של האינטרנט. כלכלה גלובלית הכוללת תנועת סחורות ומידע כלל עולמי בהיקף גדול עם תחרות במוצרים ובכוח העבודה. השאלות העיקריות היו כיצד משתלבת החברה העיסקית בכלכלה הגלובלית. שיתוף פעולה וניצול הזדמנויות על ידי חברות גדולות.
• עידן הגלובליזציה 3.0, מונע על ידי יחידים. גלובליזציה 3.0 מתאפיינת בכוחו של הפרט, ובמגוון הפרטים שלא כולם ממוצא מערבי ולא כולם לבנים אלא יחידים מכל קצווי העולם. גלובליזציה 3.0 מאפשרת לאנשים מכל צבעי הקשת האנושית להצטרף בהדרגה לשוק. העצמה זו של הפרט לפעול באופן גלובלי יחד עם חברות קטנות וגדולות היא המאפיין החשוב של התקופה. מהפכת מנועי החיפוש עוזרת לגלובליזציה של העולם השטוח ומחברת בין אנשים וחברות.

פרידמן מצטט בספר את שירלי אן ג`קסון שהייתה נשיאת האגודה האמריקאית לקידום המדע ואחר כך נשיאת מכון רנסלר לתחומי הפוליטכניקה. היא אומרת שאמריקה עוברת משבר שקט הכולל שחיקה בתשתית המדעית וההנדסית, תשתית שהייתה מקור החדשנות שגרם בעבר להתחדש ולעלות ברמת החיים. ארצות הברית הולידה את הכוחות הכלכליים-החדשניים כמו מיקרוסופט, גוגל, אינטל ואחרים אבל בשנים האחרונות מעבירות החברות האלה את הידע למרכזי פיתוח גלובאליים בכל העולם. וממקומות אלה ולא מארצות הברית יצמחו בעתיד התעשיות החדשניות בתהליך איטי אבל ניתן לצפייה.

מהאוניברסיטאות של סין ומהאוניברסיטאות של הודו יוצאים מספר הבוגרים הגדול בעולם. לא פלא שבשילוב טכנולוגיה מצד אחד והשכר הנמוך ביחס למשולם בארצות הברית, בוגרי אוניברסיטה אלה מפעילים מארצם מרכזי שרות רבים בנושאים מגוונים בשיטה של מיקור חוץ (outsourcing). העולם השטוח הוא מקום פעולה קל גם לטרוריסטים בינלאומיים. ארגוני טרור יכולים לתכנן ולבצע פיגועים המוניים. נפילת חומת ברלין שיחררה רבים מעבר למסך הברזל מצד אחד ואילו הפגיעה במגדלי התאומים עלולה להקים חומות חדשות של פחד ושל שיתוק.

עשרת הגורמים שהביאו לדעת תומאס פרידמן להשטחת העולם:

• נפילת חומת ברלין, 9 נוב` 1989
• הנפקת נטסקייפ, 9 אוג` 1995
• תוכנות זרימת עבודה
• קוד פתוח, קהילות עצמאיות ושיתופיות
• מיקור חוץ - Outsourcing
• העברת משרות
• שרשרת אספקה
• מיקור פנים
• יידוע עצמי - מנועי חיפוש

10.  הסטרואידים - דיגיטלי, סלולרי, וירטואלי ופרסונלי

פרידמן מרבה לכתוב בשבחי מערכת ההפעלה "חלונות" ותרומתה לסטנדרטיזציה ולשיטוח העולם אך לא מונה אותה כתורם בפני עצמו.

בדצמבר 1990  נסע פרידמן לברלין כחבר במשלחת כתבים. חומת ברלין נפרצה שנה קודם לכן ב-9 בנובמבר 1989 . החומה מנעה מהאנשים מהצד השני (המזרחי, הקומוניסטי) ליהנות מהחופש, או אפילו להציץ בו. נפילת החומה לטענת פרידמן, הייתה כדור שלג שהחל להתגלגל ולצבור עוצמה עד לשחרורם של כל העמים שהיו תחת שליטתה של האימפריה הסובייטית. היא שינתה את מאזן הכוחות לטובת הדמוקרטיה ולטובת השוק החופשי, הרחק מאותם קולות שקראו לשלטון רודני או ריכוזי. מרגע נפילת החומה גדל מספרן של המדינות שנשלטו מלמטה למעלה על ידי העם. כל מדינה שלא הייתה דמוקרטית זכתה ליחס של אלה הנמצאים ב"צד הלא נכון" של המתרס.

קריסתה של החומה הורגשה לא רק בברלין עצמה כי אם בכל קצווי תבל והפכה לאירוע ששיטח את העולם. טארון דאס עמד בראש התאחדות התעשיינים של הודו והרגיש את עוצמת הכוח של נפילת החומה גם בארצו שם הממשלה הטילה הגבלות ביורוקרטיה רבות וסחבת. נפילת החומה בברלין שיטחה והעלימה את החלופות לכלכלת השוק החופשי. היא שחררה את האנרגיות העצומות שהיו אצורות בגופם של מיליוני אנשים בהודו, בברזיל, בסין ובברית המועצות לשעבר. יותר מכך היא איפשרה לכולם לראות את העולם אחרת, כישות אחת, שלמה. חומת ברלין לא זו לבד שחסמה את הדרך היא חסמה את שדה הראייה ואת יכולתנו לחשוב על העולם כשוק אחד וכקהילה אחת. לפני 1989  לא הייתה מדיניות גלובלית.

• מיקור חוץ הוא תהליך בו לוקחים תפקיד כלשהו מסוים ומוגדר בהקפו, תפקיד שנהוג היה לבצע בתוך החברה ומעבירים אותו לחברה חיצונית אשר מבצעת את התפקיד כקבלן משנה עבור החברה המזמינה וזאת כחלק מן הפעילות הכוללת של החברה המזמינה. תפקידים של מיקור חוץ עשויים להיות מחקר, הנהלת חשבונות, מרכז שרות, תיכון הנדסי, תכנות, תרגום, הכנת שירטוטים הנדסיים, הקלדה ועוד. תומאס פרידמן מרבה לכתוב בנושא מיקור חוץ הנעשה על ידי חברות בעיקר בהודו עבור חברות בארצות הברית אבל גם בין חברות ממדינות אחרות כמו יפן וסין. נתוני חומרי הגלם והן העבודה המוגמרת הם במקרים רבים במתכונת דיגיטלית והמעבר נעשה על גבי כבלים אופטיים או שיחות טלפון ואו שרות וגישה ישירים דרך הרשת למחשבים של הלקוח.
• העברת משרות הוא תהליך בו החברה לוקחת מפעל שלם שפעל ויצר לדוגמה בארצות הברית ומעבירה אותו למשל לסין. במפעל החדש מיצרים את אותו המוצר בדיוק שיצרו במפעל הוותיק אך נהנים מכח העבודה הזול במקום החדש, מהמיסים הנמוכים, מהאנרגיה המסובסדת, עלויות ביטוח הבריאות הנמוכות יותר של העובדים ואולי גם מהצע עובדים משכילים ומיומנים. ההצטרפות של סין לארגון הסחר העולמי הגבירה תהליך של העברת משרות לסין. חברות רבות העתיקו את מפעלי היצור שהיו להם בארצות מפותחות והעבירו אותם לסין כמו גם למדינות מתפתחות אחרות. מפעלים חדשים ורחוקים אלה שולבו בשרשרת ההספקה הגלובלית של מפעל האם.

ההתלכדות המשולשת לפי תום פרידמן מורכבת משוק גלובלי, טכנולוגית המידע ומיליארדים של משתתפים בכל העולם. בשוק הגלובלי הקשר של חברה בינלאומית למדינת הלאום איננו ברור. קיימת דילמת צרכן - עובד - תאגיד. שכר נמוך לעובד, מוצר הנמכר במחיר נמוך ורווח גבוה לחברה. בעולם השטוח לא יחסרו עבודות טובות לבעלי רעיונות ולאלה היודעים לנצלם. פועלים לעבודות פשוטות ולא מקצועיות יפגעו וכן מכירה של מוצרים פשוטים. העוגה הגלובלית גדלה ונעשית מורכבת יותר כך שלכל אחד יכול להיות חלק גדול יותר. לדעת פרידמן, החברה בארצות הברית החלה לשקוע בשנות התשעים וחדלה להתאמץ. פריחת הדוט קום הטעתה רבים לחשוב על התעשרות קלה. הגישה הזו הביאה עמה להתדרדרות ולשחיקה של התשתית המדעית המתמטית וההנדסית בארצות הברית. ארצות הברית כבר איננה מובילה ומנהיגה את העולם.

כדי לשמור על מקומה הטכנולוגי והכלכלי וכדי לא לאבד את המנהיגות פרידמן קורא למנהיגי ארצות הברית ליזום פרויקט טכנולוגי לאומי בתחום האנרגיה. פרויקט בסדר גודל של הטיסה לירח של שנות השישים. כדי לעמוד באתגרי העולם השטוח דרושה שאפתנות מגיל בית הספר וכל עובד צריך לשמור על כושר התעסוקה שלו על ידי כך שיהיה מומחה, מיוחד ובעל כושר הסתגלות. החברה כבר אינה יכולה להבטיח את כושר התעסוקה של העובד אלא רק את האפשרות לעזור לו לשמור על כושר התעסוקה על ידי לימוד, הסתגלות ומציאת דרך אישית מיוחדת.

כל החומרים בכתבה - מובאים ( כמעט כפי שהם ) מ ויקיפדיה

מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/  העולם הוא שטוח